מערכת לניהול למידה המאגדת רכיבי ההוראה שונים: כלים לבניית מערכי שיעור
ותכני שיעור, פורומי דיונים, דואר אלקטרוני, בחינות ובדיקתם, מטלות עבודה
וקליטת התשובות, מערכות ציונים, צ'אט, שאלונים, סקרים, ויקי, בלוג, קבצי
מולטימדיה ומסמכים ועוד.המטרה של מערכות אלו היא להקל על יוצרי החומרים
ועל המורים לבנות שיעורים מקוונים על ידי מערכות ידידויות שאינן דורשות
ידע ברזיו של עולם המחשוב.
|
מיזם לחידוש ושידרוג כיתות מחשבים ישנות מבוסס לינוקס בתצורת שרת/לקוח הפתרון מתאים למעבדות מחשב המורכבות ממחשבי פנטיום I ומעלה במהירות עיבוד של 166MHz ומעלה, בעלי זיכרון של 16MB לפחות ללא דיסק קשיח, כונן דיסקטים או תקליטאור. |
|
המשך...
|
|
רוב המשתתפים בדיון שנערך בנושא בוועדת המדע של הכנסת הסכימו שצריך להתאים את האתרים לגלישה בכל הדפדפנים, כדי לתמוך בחופש הבחירה ונגישות לכולם, אך חלקם טענו שמדובר בעבודה מסובכת ויקרה יותר צוות ממשל זמין במשרד האוצר יחייב בחוזים את ספקי התוכנה להתאים את האתרים הרשמיים לנגישות ולתקנים, כך אמר היום (ד') בועז דולב, מנהל פרוייקט חוות השרתים הממשלתית תהיל"ה, במסגרת דיון שנערך בוועדת המדע של הכנסת בנושא תאימות אתרים לתקנים. בחודשים האחרונים הופצה ברשת הישראלית עצומה למען קידום פיתוח אתרי אינטרנט על פי התקנים המקובלים של ה-W3C גם בארץ. אתרים תקניים יאפשרו לגולשים לצפות בהם בדפדפנים שאינם Internet Explorer של מיקרוסופט כמו Firefox או Opera קישור לכתבה המלאה בעיתון ידיעות אחרונות YNET |
|
מחשב לכל ילד? לא ממש. כמעט עשר שנים לאחר שישראל הייתה אמור ליישר קו עם המדינות המתקדמות בעולם, היא עדיין משדשת עם יחס של 29 תלמידים למחשב אחד בממוצע ב-1992 הגישה ועדה ציבורית שבחנה את מצב מערכת החינוך בישראל בתחום המדע והטכנולוגיה את המלצותיה לשר החינוך. ההמלצה העיקרית הייתה שעד 1998, שנת היובל למדינה, יהיה לפחות מחשב אחד לכל עשרה תלמידים בישראל. היום, תשע שנים לאחר מכן, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהיעד הזה: היחס כיום עומד על מחשב אחד לכל 29 תלמידים בממוצע, כך מדווחת תמר טרבלסי-חדד ב"ידיעות אחרונות" הבוקר (ג'). על פי נתוני מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, במערכת החינוך בישראל יש כיום 114 אלף מחשבים, המשרתים 1.4 מיליון תלמידים ב-3,737 בתי ספר ברחבי הארץ. מדובר ביחס של מחשב אחד לכל 12 תלמידים, אלא ש-58% מהמחשבים מיושנים ודורשים החלפה. יחס המחשבים השמישים הוא למעשה נמוך בהרבה - אחד ל-29. ישראל עדיין מדשדשת מאחור בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. בארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה, אוסטריה הונגריה, קנדה והונג קונג ישנו מחשב אחד לכל חמישה תלמידים או פחות מזה. במדינות כמו יפן,שוויץ, בלגיה, צ'כיה, שוודיה ודנמרק - בין ששה לעשרה לתלמידים על מחשב. ישראל איננה עומדת בתקן זה ואף אינה עומדת ביעדים שקבעה לעצמה. הפער בעניין זה בין הרשויות, גדול מאוד. ברשויות מסויימות, עומד יחס המחשבים למספר התלמידים על אחד ל-89 (ירושלים) או אחד ל-65 (אום אל פחם), בעוד שברשויות אחרות, עומד היחס על אחד לשמונה (בית שאן) או אחד ל-11 (נהריה). קישור לכתבה המלאה בעיתון ידעות אחרונות YNET |
|
|
איך הגענו למצב בו אתרים רבים מותאמים רק עבור דפדפן קנייני ומערכת הפעלה מסחרית של חברה אחת, מהם יתרונות התאימות ולמה המדינה לא פועלת לשינוי רבים מהאתרים הרשמיים של המדינה ושירותים מקוונים נוספים אינם מותאמים לכל הדפדפנים אלא רק ל-Internet Explorer של מיקרוסופט. אתרים אלה גם אינם עומדים בתקני האינטרנט שהגדיר איגוד ה-W3C העולמי ולא נגישים עבור בעלי מוגבלויות. |
|
|